בשנת 2001 / תשס"א  יצאו תקנות הטוענים הרבניים המסדירים בחוק את מקצוע הטוען הרבני, תחום אשר נוצר מכורח המציאות והביא לשינויי בכל הקשור לתהליך בבתי הדין הרבניים. טוען רבני יקבל רישיון בהתקיים מספר תנאים כמו לימודים במשך ארבע שנים לפחות בישיבה גבוהה המוכר ע"י בתי הדין וכן עמידה בכל המבחנים.

החל מסוף שנות התשעים גם לנשים נקבעו קריטריונים ללימודי תחום זה והוכרו מכונים להכשרת טוענות רבניות אשר לומדות מסלול מיוחד זה ועומדות בכל המבחנים הנדרשים.
 
תפקיד של טוען רבני או טוענת רבנית הוא לייצג בעלי דין בבואם לדון בבתי הדין הרבניים בנושאים מתחום דיני משפחה , גירושין, צוואות, דיני ממונות וגיור.
 
המומחיות של הטוען רבני הוא בדין העברי, ההבנה כיצד מתנהל בית הדין במשפט העברי והיכולת להביא בפני הדיינים את עיקרי הדברים ורק את הנושאים הרלוונטיים אשר יעזרו לדיינים להגיע לחקר האמת,  נושאים מורכבים עבור רוב האנשים גם אם הם שומרי תורה ומצוות וודאי עבור אנשים אשר כל עולם המושגים ההלכתי זר להם.

בהיבטים רבים ישנה במדינת ישראל התייחסות לדין העברי בכל הקשור לנישואין וגירושין, בחלק מהסעיפים בהסכם גירושין חובה לתת את הדעת לסוגיות דתיות והלכתיות בכדי שהגט יהיה כדת משה וישראל וייכנס לתוקף מבחינה משפטית.

לדוגמא בכל הנוגע לדמי מזונות, על פי הדין העברי אב מחויב במזונות ילדיו במלואם בעודם קטנים, חזקת הגיל הרך, ישנה מחלוקת הפוסקים האם מדובר עד גיל 6 שנים או עד 9 שנים או עד גיל מצוות דהיינו 13 , בכל מקרה אין התייחסות כלל לגובה ההכנסות של האם וביכולות שלה אלא כל נושא המזונות לפחות עד גיל שש הוא מחובת האב , גם היום לאחר שינויים רבים בעניין זה , עדיין ההתייחסות היא על פי הדין העברי ולכן כאשר ייפסקו דמי מזונות ע"י שופט או דיין , יילקח בחשבון גיל הילדים ועל פי זה נבנה תחשיב המזונות.

ישנם נושאים נוספים אשר נידונים  על פי הדין העברי.
 
זוג המגיע לבית הדין או רק אחד מהם על מנת לפתוח בהליך גירושין , מתקשה לעיתים רבות להבין את כל המושגים ההלכתיים וכן את ההשלכות לכל אמירה בתהליך הגירושין. כשם ששפת המשפט לא ברורה לרוב האנשים ולכן הם יישכרו את שרותיו של עו"ד כך גם בבית הדין הרבני שפת הדין העברי מורכבת ולכן נזקקים לשירותי טוען או טוענת רבנית.
 
במדינת ישראל ישנן שתי רשויות המוסמכות לדון בתהליך הגירושין , בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני , בכל אחד מהמוסדות הללו ניתן לדון בכל ההיבטים של הגירושין , אך את גט הפיטורין מוסמך רק בית הדין הרבני לתת. לכן זוג הנמצא בתהליך גירושין יכול לבחור לאיזו רשות ללכת, אך את הגט יוכלו לקבל ולתת רק בבית הדין הרבני, גם אחרי שהיו בבית המשפט לענייני משפחה ושם דנו בכל פרטי הסכם הגירושין , את מסירת הגט יעשו בבית הדין הרבני.
 
זוגות רבים ויחידים מתארים את החוויה בבית הדין הרבני כלא נעימה ולעיתים רבות גם לא מובנת, לכן ישנה חשיבות כאשר שוכרים את שירותיו של טוען או טוענת המבינים את שפת בית הדין הרבני את כל המושגים ויידעו לקצר את ההליכים ולהגיע לעיקר לטובת הבעל או האישה המיוצגים. יש לציין כי בתחילה כאשר החלו להופיע בבתי הדין טוענים רבניים הייתה חשדנות לא קטנה כלפיהם מצד הממסד והדיינים אשר חששו מהכנסתם לחדרי הדיון , כאשר אכן לפי הדין העברי על האנשים לייצג את עצמם בכדי שהדיינים יתרשמו בעצמם מבעלי הדין כפי שהתורה כותבת: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו..." דברים א, ט"ז. משמע מכך שעל הדיינים לשמוע במו אוזניהם את דברי הצדדים ללא ייצוג , כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אך עם השנים והעומס הרב על בתי הדין הרבניים, ריבוי הדיונים , הקושי של הזוגות בשל עיכוב קבלת הגט, הצורך גבר למקצוע זה ונולד מתוך הכרח והמציאות,  היום יש מקום של כבוד לטוענים הרבניים לטוענות הרבניות בהיכלי בתי הדין ואנשים רבים בוחרים להיות מיוצגים בבתי הדין ע"י טוען רבני.

בבתי המשפט אין לטוען רבני סמכות לייצג את הצדדים, לכן זוג אשר פונה גם לבית המשפט לענייניי משפחה ,  יוכל  לשכור את שרותיו של עו"ד ואילו טוען רבני יוכל לייצגו רק בבית הדין הרבני. עו"ד יוכל לייצג בבית הדין הרבני , אך הבחירה בטוען רבני באה בשל המומחיות הרבה שלהם בדין העברי ובמושגים של בתי הדין הרבניים .

כאשר אחד מבני הזוג מחליט בתהליך הגירושין לשכור את שירותיו של טוען רבני, הוא יגיע איתו לכל הדיונים בבית הדין, יידבר בפני הדיינים יציג את הטענות של מרשו יכתוב את הטענות וילווה אותו עד סיום התהליך בקבלת או מסירת הגט.
הטוען הרבני יסכם את כל הסעיפים הנדרשים בגט, החל מגובה דמי המזונות, זמני שהות וחלוקת רכוש וכמובן החלק הדתי של נתינת גט פיטורין כדת וכדין.
 
זוגות רבים בוחרים היום להתגרש בדרך של גירושין בהסכמה ,כלומר בתהליך גישור ולצורך כך ייפנו יחד למגשר/ת בכדי לעזור להם להגיע להחלטות הנכונות בכל סעיפי ההסכם, בסיום כאשר ההסכם כתוב וחתום ,אז ייפנו לבית הדין על מנת לקבל או למסור את הגט , תהליך קצר ללא דיונים בשל העובדה שבני הזוג מביאים איתם הסכם חתום ע"י שניהם בו הם מסכימים על כל התכנים ולכן אין צורך לדיינים לשוב ולדון בכל סעיף וסעיף , הדבר חוסך זמן רב, כסף, דיונים מיותרים ועוגמת נפש רבה.
לעיתים מבקש אחד הצדדים להגיע לפגישות הגישור עם טוען/ת רבני/ת , במידה הצד השני מסכים , ניתן לבצע תהליך גישור בהשתתפות של טוען/ת רבני/ת או כמובן עו"ד.

למגשר/ת אין בהכרח את כל הידע של הטוען/ת רבני/ת בכל הנוגע לדין העברי, אך מכיוון שהזוגות הנמצאים בתהליך גישור הם ורק הם מחליטים על כל ההיבטים בהסכם הגירושין ומגיעים לבית הדין הרבני עם ההסכם ביד ועוברים רק את מעמד קבלת/מסירת הגט , אינם נזקקים לייצוג במעמד זה.

כמובן לא ניתן יהיה לכתוב בהסכם הנבנה בתהליך גישור דברים הנוגדים את ההלכה היהודית בכדי לקבל את הגט וסעיפים אלו ידועים למגשרים מוסמכים ובעלי וותק מכאן החשיבות לבחור במגשר/ת בעל יידע וניסיון מוכח , לדוגמא לא ניתן יהיה לכתוב בהסכם כי ההורים ימשיכו לגור תחת קורת גג אחת לזמן מה, ההלכה מחייבת שיהיה פירוד ברור ,דבר אשר עלול לפסול את הגט וכדו'.
היתרון בגירושין בהסכמה דהיינו בתהליך גישור בולט גם בהיבטים של תוכן ההסכם הנוגעים להלכה היהודית כפי שהזכרנו למעלה בנוגע לדמי המזונות, במידה ובני הזוג מחליטים על גובה דמי המזונות והמגשר רואה כי הסכום הגיוני וסביר, לא ניתן יהיה להחליט או לכפות עליהם סכום אחר בשל הסיבה כי הגיעו  להחלטה הזאת יחד ובהסכמה ולכן פרמטרים אחרים לא יילקחו בחשבון.
ישנה חשיבות גדולה בתהליך מורכב של גירושין לקבל את הידע הנדרש ולבחור בדרך הנכונה והטובה ביותר עבור כל זוג לעבור תהליך זה באופן הסביר ביותר והמתאים להם.