על מנת ולחדד את ההבדל בין המגשר שאינו עורך דין לזה שכן, יש להפנים שבהליך הגישור בגירושין יש מעט מאוד מקום לפסיקה. החוק הישראלי מאפשר לבני הזוג המעוניינים להתגרש, לקבל כל החלטה שירצו בלבד שתהיה בהסכמה ולא תפגע בילדיהם. מכאן שהחלטתו של השופט תהיה רלוונטית רק במקרים בהם בני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמה והעדיפו להשאיר את ההחלטה בידי אחרים.

למרות האמור לעיל חשוב לציין שבמקרי גישור גירושין, חייבים המגשרים להכיר את המונחים המשפטיים הקשורים לגירושין. חשיבות הידיעה אינה על מנת ויוכלו לספק מידע למתגרשים אלא על מנת ויוכלו לעזור להם להגדיר בהסכם הגירושין את רצונותיהם האמיתיים.
בעבר, בהרצאה שהעביר שופט בית המשפט העליון בדימוס, אריה קלינג הוא טען, כי על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, אסור לעורך דין לעסוק במקצוע אחר, לבד מעריכת דין והשאלה שעלתה לדיון באותה הרצאה שהתקיימה בבית הפרקליט הייתה: האם גישור נחשב למקצוע אחרכיום במרבית מדינות העולם כבר הושרשה ההבנה שגישור הינו מקצוע העומד בפני עצמו ועל כן דורש התמחות בניהול משא ומתן במצבים רגשיים מורכבים. בישראל מאידך גיסא החוק עדיין מאפשר לעורכי דין לעסוק גם בגישור אך בפועל קיימת בשטח מגמה ברורה של העדפת מגשרים שאינם עורכי דין.