הורות משותפת - כל מה שכדאי לדעת רגע לפני

גט, הינו מונח השייך לדין העברי, ומסמן את שטר הגט שבאמצעותו נערך טקס הגירושין בבית הדין הרבני. הגט הינו ההליך הרשמי לסיום מערכת היחסים של בני הזוג. אך עוד קודם לכן, על בני הזוג לערוך הסכם גירושין ובו מוסדרים כל העניינים הקשורים הקשר הזוגי כדוגמת מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ועוד.

אפשר לפנות להליך תביעה בבית המשפט ואפשר לבחור באפשרות הרבה יותר טובה ונכונה של מסלול גישור גירושין אשר במסגרתו ניתן לגבש הסכם גירושין שיעשה בשיתוף פעולה מלא של שני הצדדים ולטובת האינטרסים שלהם, בצורה רגועה, קצרה ויעילה.

מהו גט?

בהתאם לדין העברי, גט זהו שם השטר שבו הבעל "מגרש" את אשתו במסגרת הליך הגירושין. גבר ואישה יהודים המחליטים להתגרש, צריכים לעשות זאת בבית הדין הרבני.

הגירושין יערכו בבית הדין הרבני עבור יהודים שנישאו כדת משה וישראל וגם עבור אלה שנישאו בנישואים אזרחיים.

זוג שנישא בנישואין אזרחיים במדינה אחרת, מחוץ לישראל ובאותה מדינה שבה נישאו, קיימת אפשרות חוקית להתגרש, יוכלו לבצע את הגירושין באותה מדינה ועם חזרתם לארץ, יהא עליהם להסדיר את רישום הגירושין בארץ.

בשים לב, כי בני זוג מאותו מין, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בארץ אחרת, צריכים לגשת לבית המשפט לענייני משפחה כדי להתגרש.

באלו מקרים ניתן גט?

על פי ההלכה, הגירושין נערכים בבית הדין הרבני, כאשר בני זוג יהודים, גבר ואישה, המעוניינים להתגרש, צריכים לעמוד בשני תנאים: תנאי ראשון –  שהם ערכו הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה. תנאי שני, שבני הזוג אינם מתגוררים באותו בית מגורים. חשוב לדעת, כי בית הדין הרבני לא יאפשר מתן גט במידה ובני הזוג מתגוררים תחת קורת גג אחת.

הגט יינתן  אך ורק אם בני הזוג מבצעים את הליך הגירושין, מתוך רצון חופשי והבנת משמעות מתן הגט על חייהם. בנוסף, גט יינתן אך ורק לבני זוג נשואים ועניין זה ייבדק בין היתר באמצעות ספח ת"ז ובו מצוין כי הם אכן נשואים כחוק.

כיצד נערך טקס הגט?

בני הזוג שרוצים להתגרש צריכים להגיע לבית הדין, לאחר שאושר הסכם הגירושין. לאחר מכן, ייקבע מועד לסידור הגט. במועד שנקבע על ידי בית הדין הרבני, כל אחד מבני הזוג צריך להגיע עם עד שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה ואם אין כזה, אפשר שהעד יהיה חבר ילדות או קרוב אחר שיש לו היכרות עמוקה עם בן הזוג שאליו הוא נילווה.

יש להגיע לטקס מתן הגט עם מספר מסמכים חשובים: ת"ז עם ספח, תמונות פספורט של הצדדים, כתובה ותעודת נישואין. במקרה ואחד מבני הזוג אינו מתגורר בארץ, קיימת אפשרות שבית הדין יסדר את הליך מתן הגט באמצעות שליח.

הטקס מחולק ל- 4 שלבים: שלב ראשון: בירור שמות – בית הדין מוודא כי שני האנשים שעומדים מולו הם אכן אלו שרוצים להתגרש. שלב שני: הצהרת כוונות  (הנקרא גם מודעות) – בית הדין בודק כי בני הזוג מבינים את המשמעות של הליך הגט ואת ההשלכות שיש להליך על המשך חייהם, שלב שלישי: כתיבת הגט ע"י סופר סת"ם – הכתיבה של הגט, נעשית במקום, בזמן הטקס על ידי סופר שהוכשר לכך בנוסח ארמי. שלב רביעי: מסירת הגט. בתהליך הזה, מוודאים בבית הדין הרבני כי הליך הגירושין נערך מרצונם החופשי של בני הזוג וכי הם מבינים את משמעות ההליך וכי לאחר מתן הגט, בני הזוג יוכלו להינשא לאחרים והאישה בסטטוס החדש כגרושה לא תוכל להינשא לכהן.

הגט נכתב במעמד הגירושין ומוקרא להם כאשר בני הזוג צריכים לחתום על השטר וגם העדים. עם סיום הטקס שטר הגט נקרע ואינו נשמר בידי אף אחד מהצדדים. בית הדין הרבני כותב "מעשה בית דין" שזהו אישור על הגירושין שנערכו, חתום ע"י 3 דיינים שניהלו את ההליך וכל אחד מבני הזוג מקבל העתק מהאישור על הגירושין.

למי הסמכות למתן גט?

כפי שצוין, על בני הזוג לערוך הסכם גירושין. הסכם גירושין צריך שיעשה עם אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום דיני המשפחה כדוגמת עורכי דין. במסלול של גישור גירושין, ניתן להגיע להסכם מקיף, שמנוסח לטובת שני הצדדים והמעגן את כל האינטרסים שלהם, ברוח טובה ובגישה חיובית, תוך התייחסות לכל הנושאים הרגישים והחשובים: מזונות, משמורת ילדים, רכוש ועוד.

עם סיום עריכת ההסכם, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל אישור על ההסכם, משאושר ההסכם הוא יקבל תוקף של פסק דין ואז יש לגשת לאחד מבתי הדין הרבניים בארץ ולהגיש בקשה בהסכמה לגירושין.

הבקשה המוסכמת לגירושין צריכה לכלול את רצונם של בני הזוג להתגרש זה האחד מהשנייה ולקבוע מועד לסידור גט, הבקשה תהיה חתומה על ידי שני בני הזוג. יש לצרף לבקשה את הסכם הגירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וצילומי ת"ז.

מהו סירוב גט?

בהתאם לדין העברי, גירושין צריכים להיעשות בהסכמה והגט צריך שינתן מרצונו של הגבר לאישה. בית הדין הרבני יכול "לכפות גט" על גבר שמסרב לתת גט אם ישנה סיבה מוצדקת לכך, לדעת בית הדין הרבני ואף לפסוק שהבעל צריך לגרש את אשתו.

הבעיה היא שישנם גברים המסרבים לתת גט לאישה וישנן, נשים שמסרבות לקבל גט מהבעל. במידה ויש פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין ניתן יהיה להפעיל כנגד הבעל הסרבן סנקציות מסוימות. כדי שתופעלנה אותן סנקציות, צריך להגיש בקשה ולבית הדין נתון שיקול הדעת להחליט איזו סנקציה להפעיל ואם בכלל.

לפני שבית הדין יפעיל סנקציות כנגד הבעל הוא צריך לשמוע את טענות בני הזוג וזאת כדי לקבל החלטה כמה סנקציות להפעיל ואיזה.

שימו לב, כי ניתן להטיל סנקציות גם על סרבנות אישה לקבלת גט מהבעל, אך כדי שזה יקרה, נדרש אישור נשיא בין הדין הרבני הגדול.

לבית הדין הרבני הסמכות להטיל כנגד סרבני הגט בין היתר את הסנקציות הבאות: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלה בקבלת דרכון ישראלי ו/או הארכת התוקף של הדרכון, הגבלת חידוש ו/או החזקת רישיון נהיגה, מניעת מינוי למשרה בשירות המדינה, הגבלות בהחזקת חשבון בנק (קביעה כי הסרבן לקוח מוגבל), אפשרות לעיקול מקרקעין ומטלטלין, אפשרות לעיקול גמלה או קצבה. בנוסף, אם סרבן הגט הוא אסיר, ניתן להטיל עליו הגבלות ביציאה לחופשות וכדומה.

במקרים מיוחדים, בית הדין הרבני יכול להורות על מאסר סרבני גט. אך אפשרות זו, אינה נקבעת בנקל, ובית הדין שוקל מנסה למצות אפשרויות אחרות לפני הבחירה במאסר.

מהי תביעת גט?

תביעת גט, הינה בעצם תביעת גירושין. במדינת ישראל, ישנה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעת גירושין. ולכן קיים מושג של "מרוץ סמכויות" לפיו הבחירה של אחד מבני הזוג להגיש ראשון את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה תקבע היכן ינוהל ההליך כולו בהמשך. ולכן, רצוי לפני שמתחילים בכל הליך הגירושין, לקבל יעוץ משפטי, כדי לדעת אילו צעדים יש לעשות ומתי.

על מנת להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, צריך שתהיה סיבה מוחשית לגירושין בהתאם לדין הרבני, בכנות ועם הוכחות. במידה והתביעה לגירושין לא עומדת בתנאים אלו, יאלץ מגיש התביעה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לדעת, כי תביעת גט יכולה וצריכה להיעשות בצורה נכונה, עם יעוץ מקצועי לכל אורך הדרך, וזאת במיוחד עם ישנם ילדים שמעורבים בתהליך.

האם ניתן להימנע מהליך גט במסגרת גישור גירושין?

הליך הגירושין, הוא בראש ובראשונה פירוק התא המשפחתי, ולכן מדובר בתהליך מאוד מורכב וקשה, נפשית, פיזית וכלכלית. כדי שתהליך יעבור בצורה רגועה עד כמה שניתן, אפשר ומומלץ לפנות להליך של גישור גירושין, שבמסגרתו בני הזוג נפגשים יחד עם עורכי דין ומומחים נוספים בתחום, ומגבשים יחד הסכם מפורט, הכולל את כל הנושאים לפרטי פרטים הנוגעים לילדים, רכוש, מזונות ועוד.

גישור גירושין, כשמו כן הוא, נועד לגשר בין הצדדים, להביא להסכמה ולמנוע מהם להילחם אחד בשני באמצעות תביעה בבית המשפט. תביעת גירושין ברוב המקרים, כרוכה בהוצאה כספית גבוהה, בהליך מתיש רגשית וארוך מאוד שברוב המקרים מיותרת וכואבת ביותר.

מטרת גישור היא לאפשר לבני הזוג להגיע להסכם שמתאים להם אישית, לפי המבנה המשפחתי המסוים שלהם, מצבם הכלכלי, מצבם האישי ועוד אלמנטים שייחודים להם. ההסכם נעשה באופן רצוני וחופשי וכל אחד יכול להביע את עצמו ואת ההסתייגויות שלו בכל שלב.

הליך הגישור נערך במספר מפגשים ובסיומם יוצאים בני הזוג עם הסכם מסודר, שעם חתימתם עליו, ניתן להגישו לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיקבל תוקף של פסק דין.

סיכום

בעת החתונה, הכל נראה ורוד, ונדמה לכולם שהם יישארו יחדיו לנצח. לפעמים זה אכן כך אבל המציאות מוכיחה שישנם הרבה יותר זוגות שמתגרשים מאשר כאלה הנשארים נשואים לאורך זמן. כל הליך גירושין הוא קשה במיוחד כאשר מעורבים בו ילדים.

הגט, הוא האקט ההלכתי לסיום המערכת הזוגית ומכאן על בני הזוג להחליט אם לבחור במסלול ארוך ומייגע של תביעה בבית הדין הרבני /בית המשפט לענייני משפחה או לחילופין, לבחור באפשרות שפויה יותר והיא להגיע להסכם גירושין ולהניח מאחור את כל המתחים שיש בין בני הזוג באמצעות הליכה במסלול  של גישור גירושין. חשוב לבחור חברה שיש לה ידע וניסיון בתחום זה, המלווה את ההליך עם אנשי מקצוע מומחים בתחום, בעלי ידע משפטי וסוציאלי כאחד ואשר יוכלו לגבש יחד עם בני הזוג הסכם שיכלול את כל הנושאים הרגישים והחשובים להם.

כתובה היא מסמך נלווה לקידושין, שבו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. הרעיון של חז"ל לנושא הכתובה הוא שלא יקרה מצב שהבעל מחליט לגרש את האשה קלות, בימינו נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במעמד החופה.

נשים יכולות לוותר על הכתובה שלהן במעמד טקס הגירושין בלבד. כל עוד אשה היא נשואה אסור לה לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה  וקיום מסגרת זוגיות ללא כתובה שקול לזוגיות ללא קשרי נישואין, כך לפי הדת היהודית.

יש רבנים שטוענים כי אין לקבל את  טענת הבעל שלא הבין בעת חתונתו על מה מדובר בשטר הכתובה, אלא חזקה (שאינה ניתנת לסתירה) כי בזמן חתימת הכתובה הוא הבין מה כתוב בה ולכן הוא אחראי לציית לה.

לעומת זאת, ישנם רבנים שטוענים כי כדאי להגביל את סכום הכתובה, כדי שבמידת הצורך יהיה אפשר לממש אותה.

לשיחת חינם עם מגשרת:

או השאירו פרטים ונחזור אליכם: