ביגמיה – מה זה והאם מדובר בעבירה פלילית?

ביגמיה היא מצב שבו אדם נשוי ליותר מבן/בת זוג אחד/ת בו-זמנית, בניגוד לנורמה החברתית והחוקית של מונוגמיה הנהוגה ברוב המדינות המערביות. מונח זה מהווה נושא שנוי במחלוקת המעורר שאלות משפטיות, דתיות, תרבותיות ואתיות.

התופעה של ריבוי נישואין קיימת בתרבויות שונות ברחבי העולם, אך בישראל, כמו במרבית המדינות המערביות, היא מוגדרת כעבירה פלילית. במאמר זה נבחן את משמעות הביגמיה, היבטיה החוקיים והשלכותיה במסגרת החוק הישראלי.

ביגמיה כתופעה חברתית ומשפטית משקפת את המתח שבין מסורות תרבותיות ודתיות ובין ערכי החברה המודרנית והמערבית. במדינות רבות, כולל ישראל, חוקי המשפחה והנישואין נשענים על עקרונות דתיים לצד עקרונות אזרחיים, דבר היוצר מורכבות חוקית וחברתית.

למרות שריבוי נישואין היה מקובל בתקופות היסטוריות שונות, ואף מוכר בכתבים דתיים עתיקים, החברה המערבית המודרנית אימצה את עקרון המונוגמיה כבסיס למוסד הנישואין. עם זאת, בקהילות מסוימות ובחלק מהתרבויות, נישואין פוליגמיים עדיין מתקיימים, לעתים במסגרת חוקית ולעתים מחוצה לה.

בישראל, שבה מערכת המשפט שואבת הן מהמשפט המערבי והן ממסורות דתיות, הביגמיה מהווה דוגמה מעניינת למפגש בין ערכים תרבותיים שונים ולאופן שבו החוק מתמודד עם מתחים אלה. החוק הישראלי אוסר על ביגמיה באופן כללי, אך ישנם חריגים מסוימים המבוססים על מסורות דתיות ועדתיות.

נושא הביגמיה מעלה שאלות מהותיות על היחס בין חוק ודת, בין זכויות הפרט וערכי החברה, ובין מסורת ומודרניות. מאמר זה ינסה להאיר היבטים אלה, תוך התמקדות במעמד המשפטי של הביגמיה בישראל.

מה זה ביגמיה?

ביגמיה (Bigamy) היא מצב שבו אדם נשוי ליותר מאדם אחד בו-זמנית. המונח מגיע מהמילים היווניות "bi" (שניים) ו-"gamos" (נישואין), ומתייחס ספציפית למצב של נישואין לשני בני זוג. המונח הרחב יותר, פוליגמיה (Polygamy), מתייחס לנישואין למספר בני זוג ללא הגבלה.

ניתן לחלק את הפוליגמיה לשני סוגים עיקריים:

סוגי פוליגמיה

פוליגיניה

פוליגיניה היא מצב שבו גבר נשוי למספר נשים. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של פוליגמיה, והיא קיימת בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, כולל במסורות יהודיות עתיקות, אסלאמיות ואפריקאיות.

בחלק מהמדינות המוסלמיות, החוק מתיר לגבר לשאת עד ארבע נשים, בכפוף לתנאים מסוימים, בהתאם לפרשנות של הקוראן. במסורת היהודית העתיקה, פוליגיניה הייתה מקובלת, אך ברוב הקהילות היהודיות כיום היא אסורה בעקבות חרם דרבנו גרשום מהמאה ה-11 לספירה.

פוליאנדריה

פוליאנדריה היא מצב שבו אישה נשואה למספר גברים. זהו סוג נדיר יותר של פוליגמיה, אך הוא קיים בתרבויות מסוימות, כמו בחלקים מטיבט, נפאל והודו. פוליאנדריה אחאית, שבה אישה נישאת לשני אחים או יותר, היא אחת הצורות הנפוצות של פוליאנדריה.

הבדלים בין ביגמיה ופוליאמוריה

חשוב להבחין בין ביגמיה ופוליגמיה לבין פוליאמוריה. פוליאמוריה היא מערכת יחסים רומנטית ואינטימית בהסכמה בין מספר אנשים, אך היא אינה בהכרח כוללת נישואין פורמליים. בעוד שפוליאמוריה מבוססת על הסכמה מלאה ושקיפות בין כל הצדדים המעורבים, ביגמיה פלילית מתרחשת כאשר אדם נישא לאדם נוסף בעוד הנישואין הראשונים עדיין בתוקף, לעתים תוך הסתרת הנישואין הקודמים.

היבטים תרבותיים ודתיים של ביגמיה

בתרבויות ודתות שונות, ביגמיה מתקיימת בהקשרים שונים ומסיבות מגוונות:

ביגמיה באסלאם

באסלאם, גבר רשאי לשאת עד ארבע נשים, בתנאי שהוא יכול לספק להן תנאים שווים מבחינה חומרית ורגשית. זוהי פרשנות של פסוקים בקוראן, המדגישים את חשיבות היחס השוויוני לכל הנשים.

ביגמיה ביהדות

במסורת היהודית העתיקה, פוליגיניה הייתה מקובלת, וכמה מהדמויות המרכזיות בתנ"ך, כמו אברהם, יעקב ודוד, היו נשואים ליותר מאישה אחת. אולם, בשנת 1000 לספירה בערך, רבנו גרשום הוציא חרם האוסר על יהודים אשכנזים לשאת יותר מאישה אחת. חרם זה לא חל באופן רשמי על יהודים ספרדים ומזרחיים, אם כי רובם אימצו את המונוגמיה כנורמה.

ביגמיה בנצרות

הנצרות ברובה דוגלת במונוגמיה, בהתבסס על פסוקים מהברית החדשה המדגישים את האיחוד בין גבר אחד ואישה אחת. עם זאת, היו תקופות ותנועות בנצרות שבהן התקיימה פוליגמיה, כמו בקהילת המורמונים בארה"ב במאה ה-19, אם כי כיום הכנסייה המורמונית הרשמית אוסרת על פוליגמיה.

האם ביגמיה היא עבירה פלילית?

בישראל, כמו במרבית המדינות המערביות, ביגמיה מהווה עבירה פלילית. החוק הישראלי מתייחס לנושא זה באופן מפורט, תוך התחשבות במורכבות הדתית והתרבותית של החברה הישראלית.

החוק הישראלי בנוגע לביגמיה

החוק העיקרי המתייחס לביגמיה בישראל הוא חוק העונשין, תשל"ז-1977, בסעיפים 176-179. סעיף 176 קובע כי:

"נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים".

משמעות החוק היא שאדם נשוי (גבר או אישה) שנישא לאדם נוסף בעוד הנישואין הראשונים עדיין בתוקף, עובר עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. יש לציין כי העבירה חלה גם על בן/בת הזוג השני/ה, אם הם מודעים לקיומם של הנישואין הקודמים.

חריגים ופטורים בחוק הישראלי

החוק הישראלי מכיר בכמה חריגים לאיסור הביגמיה:

חריג לעדות מסוימות

סעיף 179 לחוק העונשין מאפשר לבית הדין הדתי להתיר נישואין נוספים במקרים מסוימים, בעיקר לבני עדות מסוימות שבהן פוליגמיה היא חלק מהמסורת הדתית. חריג זה חל בעיקר על מוסלמים ודרוזים, וכן על חלק מהיהודים יוצאי ארצות האסלאם, אך יישומו הצטמצם מאוד בשנים האחרונות.

היתר של בית הדין הרבני

במקרים נדירים מאוד, בית הדין הרבני יכול להתיר לגבר יהודי לשאת אישה שנייה, למשל במקרה שבו האישה הראשונה חולה במחלה קשה ואינה יכולה לקבל או לתת גט, או במקרה של עגינות (מצב שבו האישה אינה יכולה להתגרש כי בעלה נעלם או מסרב לתת גט). היתרים אלה נדירים מאוד ודורשים אישור של מאה רבנים (היתר מאה רבנים).

פסיקות בולטות בנושא ביגמיה בישראל

בתי המשפט בישראל דנו במקרים רבים של ביגמיה לאורך השנים. להלן כמה פסיקות בולטות:

פסק דין מדינת ישראל נ' קאסם (1995)

בית המשפט העליון קבע כי גם במקרים שבהם הדין הדתי מאפשר נישואין שניים (במקרה זה, דין אסלאמי), יש לשקול היטב את הענקת ההיתר, תוך התחשבות בשיקולים של שוויון בין המינים וזכויות האישה.

פסק דין סלים נ' מדינת ישראל (2003)

בית המשפט העליון החמיר את הענישה על עבירת ביגמיה, תוך הדגשת הפגיעה בסדר החברתי ובזכויות נשים שביגמיה עלולה לגרום.

שאלות ותשובות בנושא ביגמיה

האם נישואין שנערכו בחו"ל מוכרים בישראל?

נישואין שנערכו כדין בחו"ל מוכרים בישראל, גם אם לא היו יכולים להתקיים בישראל עצמה (למשל, נישואין אזרחיים). אולם, במקרה של נישואין פוליגמיים, המצב מורכב יותר. ככלל, ישראל לא תכיר בנישואין פוליגמיים שנערכו בחו"ל, בהיותם נוגדים את תקנת הציבור הישראלית. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יוכרו היבטים מסוימים של הנישואין, כמו זכויות ירושה או מזונות, מטעמי צדק ושיקולים הומניטריים.

מה קורה כאשר אדם נישא בשנית מבלי לדעת שנישואיו הקודמים עדיין בתוקף?

החוק הישראלי דורש מודעות (mens rea) לביצוע עבירת הביגמיה. אם אדם האמין בתום לב שנישואיו הקודמים אינם בתוקף (למשל, סבר שהגירושין הושלמו), הוא עשוי להיות פטור מאחריות פלילית. עם זאת, הנטל להוכיח את תום הלב מוטל על הנאשם.

האם יש הבדל בין "ידועים בציבור" לנישואין לעניין עבירת הביגמיה?

כן, יש הבדל משמעותי. עבירת הביגמיה חלה רק על נישואין פורמליים. אדם נשוי שחי עם אדם אחר כ"ידועים בציבור" אינו עובר עבירת ביגמיה, אם כי מצב זה עשוי להעלות שאלות אחרות במישור האזרחי או הדתי.

מה ההשלכות של ביגמיה על הילדים הנולדים מהנישואין השניים?

לפי החוק הישראלי, ילדים שנולדו מנישואין שניים (גם אם הנישואין אינם תקפים מבחינה חוקית) נחשבים לילדים לגיטימיים לכל דבר ועניין. הם זכאים לזכויות ירושה, מזונות וכל זכות אחרת המוקנית לילדים חוקיים.

האם יש תופעות של ביגמיה בחברה הישראלית כיום?

כן, תופעות של ביגמיה עדיין קיימות בחברה הישראלית, בעיקר בקרב קהילות מסוימות. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשפחות הפוליגמיות בישראל הולך ופוחת, אך עדיין קיים, במיוחד בקרב הבדואים בנגב ובקהילות מסורתיות אחרות. בשנים האחרונות, הרשויות בישראל הגבירו את האכיפה נגד ביגמיה, כחלק ממדיניות רחבה יותר לקידום שוויון מגדרי.

סיכום

ביגמיה, או נישואין ליותר מבן/בת זוג אחד/ת בו-זמנית, היא תופעה מורכבת הנמצאת בצומת שבין חוק, דת, תרבות וזכויות אדם. בישראל, כמו במרבית המדינות המערביות, ביגמיה מהווה עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר, עם חריגים מצומצמים הנוגעים בעיקר לקהילות מסוימות ולנסיבות מיוחדות.

החוק הישראלי בנושא ביגמיה משקף את המתח בין ערכי המשפט המערבי המודרני, המדגיש שוויון ואוטונומיה אישית, לבין מסורות דתיות ותרבותיות מגוונות. במהלך השנים, המגמה בפסיקה הישראלית הייתה להחמיר בהתייחסות לביגמיה, תוך הדגשת הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות נשים ובסדר החברתי.

למרות האיסור החוקי, תופעות של ביגמיה עדיין קיימות בחברה הישראלית, במיוחד בקהילות מסוימות, אך שכיחותן הולכת ופוחתת עם הזמן. השלטונות מגבירים את האכיפה נגד התופעה, כחלק ממאמץ רחב יותר לקידום שוויון מגדרי ולהגנה על זכויות נשים.

הדיון בנושא הביגמיה ממשיך להתפתח, תוך התמודדות עם שאלות של רב-תרבותיות, חופש דת, שוויון מגדרי וזכויות אדם. המתח בין ערכים אלה ממחיש את האתגרים העומדים בפני חברות דמוקרטיות מודרניות בניסיון לאזן בין כיבוד מסורות תרבותיות ודתיות ובין הגנה על ערכי יסוד וזכויות אדם.