בית המשפט לענייני משפחה: כל מה שכדאי לדעת

הליך גירושין על פי החוק, מחייב ניסיון גישור בין הצדדים, כך שגם אם תוגש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, עדיין יצטרכו בני הזוג לנסות ולגשר כדי להימנע מדיונים בבית המשפט ורק אם ההליך לא יצלח יוכלו להמשיך את המאבק המשפטי – אבל מהן החלופות?

מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בגירושין?

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התש"ג – 1953 קובע כי בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הייחודית  והבלעדית לדון הליך הגירושין עבור גבר ואישה יהודיים. בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לדון בגירושין עצמם, אך עם זאת, בכל התביעות הקשורות לגירושין יש לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה, אך לא זהה.

עניינים הקשורים להליך הגירושין הם בין היתר: משמרות הילדים, חלוקת הרכוש בין בני הזוג, מזונות ילדים, מזונות אישה.

בשל הסמכות המקבילה, יש משמעות להחלטה אם לפתוח את התיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה ומתקיים מעין מרוץ סמכויות, כאשר לכל בחירה תהיה משמעות בהמשך ניהול ההליך.

הערכאה שבה הוגשו כל אותם עניינים הקשורים לגירושין היא זו שתידון בה בהמשך. בשים לב, כי אם בוחרים בבית הדין הרבני שידון בנושאים הנלווים, יש לכרוך את כל הנושאים הללו, בתביעת הגירושין ואם רוצים שבית המשפט לענייני משפחה ידון, צריך שתוגש תביעה נפרדת לגבי כל עניין שרוצים לדון בגינו.

אלו סמכויות מיוחדות יש לבית המשפט לענייני משפחה?

בדיון הנערך בבית המשפט לענייני משפחה, ישנן שלוש סמכויות ייחודיות שאינן קיימות בבתי המשפט האחרים:

דיני ראיות – ניתן להשתמש בראיות שלא על פי דיני הראיות הרגילים וזאת על מנת לייעל ולאפשר הליך הוגן.

דיון – ניתן לדון בנושא בדלתיים סגורות, כאשר ברוב במקרים כך נעשה.

דיון – בית המשפט רשאי לדון בתביעה גם אם סכום התביעה גבוה מזה שניתן לדון לפיו בבית משפט השלום.

רצוי שהתביעה תוגש על ידי עורך דין מקצועי ומוסמך, שכן כל מהלך הינו בעל משמעות על המשך ההליך ועשוי להשפיע באופן מהותי על הרכוש, הילדים וכל שאר הנושאים הנוגעים לעניין.

כיצד ניתן לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה זהו בית משפט שלום שהוסמך על פי חוק בתי המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיות הקשורות לענייני משפחה ובין היתר בגירושין. ולכן, ערעור על פסק דינו של בית משפט זה יוגש לבית המשפט המחוזי.

האם ניתן לעבור את הליך הגירושין מבלי להגיש תביעת גירושין?

כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית המשפט לענייני משפחה שני הצדדים מוזמנים להליך גישור ומהלך זה מוסדר בחוק. המטרה של הליך הגישור הוא לבחון אם ניתן להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.

חשוב לדעת, כי ניתן להימנע כלל מהגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה ולפנות להליך גישור גירושין עוד בשלב הראשון של הסכסוך בין בני הזוג וכל זאת מבלי לערב עורכי דין על כל המשתמע מכך. בהליך גישור גירושין, מקבלים ליווי צמוד של מומחים בתחום, אשר יש להם את הידע והניסיון, איך להגיע להסכם בין בני הזוג באופן שבו נשמרים האינטרסים של כל אחד מבני הזוג וכל זאת מבלי להיגרר למאבקים משפטיים והוצאות כלכליות כבדות ביותר.

ניתן לפנות אם כן, לגישור גירושין עוד לפני שהוגשה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, אך גם אם כבר נפתח ההליך, עדיין אפשר לעצור ולפנות לגישור וכך להסדיר את כל הנושאים בצורה טובה ונינוחה יותר עבור כל הצדדים.

סיכום

כיום, ניתנת האפשרות לבני זוג לחסוך מעצמם את כל הדרך הארוכה הזאת, שיש לה משמעויות כלכליות, נפשיות על הצדדים ועל ילדיהם במידה ויש כאלה וזאת בהחלטה מושכלת של בני הזוג לפנות להליך של גישור גירושין ולנסות להגיע להסכמות ביניהם על כל ענייני הגירושין לפרטי פרטים. מדובר בהליך קצר, יעיל, חכם ואפקטיבי שיכול להיטיב עם שני בני הזוג ולסיים את הקשר ביניהם בצורה טובה יותר.

כתובה היא מסמך נלווה לקידושין, שבו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. הרעיון של חז"ל לנושא הכתובה הוא שלא יקרה מצב שהבעל מחליט לגרש את האשה קלות, בימינו נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במעמד החופה.

נשים יכולות לוותר על הכתובה שלהן במעמד טקס הגירושין בלבד. כל עוד אשה היא נשואה אסור לה לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה  וקיום מסגרת זוגיות ללא כתובה שקול לזוגיות ללא קשרי נישואין, כך לפי הדת היהודית.

יש רבנים שטוענים כי אין לקבל את  טענת הבעל שלא הבין בעת חתונתו על מה מדובר בשטר הכתובה, אלא חזקה (שאינה ניתנת לסתירה) כי בזמן חתימת הכתובה הוא הבין מה כתוב בה ולכן הוא אחראי לציית לה.

לעומת זאת, ישנם רבנים שטוענים כי כדאי להגביל את סכום הכתובה, כדי שבמידת הצורך יהיה אפשר לממש אותה.

לשיחת חינם עם מגשרת:

או השאירו פרטים ונחזור אליכם: